Welcome to גולדמן – מגזין עסקים, כלכלה, השקעות ומומחים   Click to listen highlighted text! Welcome to גולדמן – מגזין עסקים, כלכלה, השקעות ומומחים

כך תפסיקו לחיות במינוס תוך 30 יום – בלי להתפשר על כלום

כך תפסיקו לחיות במינוס תוך 30 יום – בלי להתפשר על כלום

כך תוכלו להתחיל לצאת מהמינוס בתוך 30 יום – תוכנית מעשית להתנהלות פיננסית נכונה

חיים במינוס בחשבון הבנק עלולים להפוך במהירות למעגל שקשה לצאת ממנו. כאשר ההוצאות גבוהות מההכנסות, משיכת היתר גדלה, הריבית מצטברת והמרווח הפיננסי של משק הבית הולך ומצטמצם.

אבל יציאה מהמינוס אינה חייבת להתחיל בצעדים דרמטיים. לעיתים דווקא מיפוי מדויק של ההכנסות וההוצאות, עצירת "דליפות" כספיות, בחינה של התחייבויות קיימות ובניית תוכנית פעולה מסודרת יכולים ליצור שינוי משמעותי.

חשוב להבהיר: אין שיטה שמבטיחה לכל אדם לצאת מהמינוס בתוך 30 יום. אם הגירעון החודשי גדול או קיימות התחייבויות משמעותיות, ייתכן שיידרשו כמה חודשים ואף יותר. עם זאת, 30 יום יכולים להיות תקופה מצוינת להתחיל להשתלט על המצב ולבנות תוכנית יציאה מהמינוס.

למה בכלל נכנסים למינוס?

מינוס בחשבון אינו תמיד תוצאה של בזבוז. לעיתים מדובר בשילוב של כמה גורמים.

בין הסיבות הנפוצות:

  • הוצאות חודשיות גבוהות מההכנסה.
  • הוצאות חד-פעמיות בלתי צפויות.
  • הלוואות והחזרים חודשיים רבים.
  • שימוש קבוע במסגרת האשראי.
  • הוצאות בכרטיסי אשראי שאינן מנוטרות.
  • עלייה ביוקר המחיה.
  • היעדר תקציב משפחתי מסודר.
  • שימוש במינוס כדי לממן הוצאות שוטפות.

הנקודה החשובה היא לזהות האם מדובר בבעיה זמנית או במצב שבו בכל חודש ההוצאות גבוהות מההכנסות.

אם ההכנסות וההוצאות אינן מאוזנות באופן קבוע, גם הזרמת כסף חד-פעמית לחשבון לא בהכרח תפתור את הבעיה.

תוכנית 30 יום להתמודדות עם המינוס

המטרה של התוכנית אינה "קסם פיננסי", אלא יצירת תמונה ברורה וקבלת שליטה מחודשת על הכסף.

שבוע ראשון: מיפוי מלא של המצב

הצעד הראשון הוא להפסיק לנחש.

פתחו את חשבון הבנק, כרטיסי האשראי וההלוואות ורכזו את הנתונים במקום אחד.

רשמו:

  • הכנסה נטו חודשית.
  • הוצאות דיור.
  • חשבונות שוטפים.
  • הוצאות מזון.
  • הוצאות רכב ותחבורה.
  • החזרי הלוואות.
  • תשלומים בכרטיסי אשראי.
  • ביטוחים.
  • מנויים ושירותים.
  • הוצאות פנאי ובילויים.
  • הוצאות חריגות.
  • גובה המינוס הנוכחי.

לאחר מכן שאלו שאלה פשוטה:

כמה כסף חסר לי או נשאר לי בסוף חודש ממוצע?

זהו הנתון שממנו צריך להתחיל.

שלב שני: לזהות את ההוצאות שניתן לשנות

לא כל הוצאה ניתנת לביטול.

שכר דירה או משכנתא, חשמל, ארנונה, מזון ותחבורה הם חלק מהחיים. לכן אין צורך לנסות לבטל כל דבר.

במקום זאת, חלקו את ההוצאות לשלוש קבוצות:

הוצאות הכרחיות

הוצאות שאי אפשר או קשה מאוד לצמצם בטווח הקצר.

הוצאות שניתן להקטין

לדוגמה:

  • חבילות תקשורת.
  • ביטוחים.
  • קניות מזון.
  • הוצאות רכב.
  • מסעדות.
  • בילויים.
  • משלוחים.
  • קניות שאינן הכרחיות.

הוצאות שניתן להפסיק

לדוגמה שירותים ומנויים שאינם נמצאים בשימוש.

המטרה אינה להפוך את החיים לבלתי אפשריים, אלא למצוא את ההוצאות שבהן היחס בין החיסכון לבין הפגיעה באיכות החיים הוא הטוב ביותר.

שבוע שני: לעצור את הדימום

אחרי שמבינים לאן הכסף הולך, עוברים לפעולה.

בדקו את כל המנויים

עברו על חשבון הבנק וכרטיסי האשראי וחפשו חיובים חודשיים קבועים.

שירות שאינו בשימוש הוא הוצאה שאפשר לבחון את ביטולה.

בדקו את חשבונות התקשורת

בדקו את חבילות הסלולר, האינטרנט והשירותים הנלווים.

לעיתים שיחה אחת עם הספק יכולה להוביל להצעה טובה יותר.

תכננו את קניות המזון

קבעו תקציב שבועי וערכו קניות עם רשימה.

אחת הדרכים הפשוטות להגדיל את השליטה היא להפריד בין קניות מתוכננות לבין רכישות ספונטניות.

עצרו רכישות גדולות שאינן דחופות

כאשר החשבון נמצא במינוס, רכישה גדולה נוספת באמצעות אשראי עלולה להעמיק את הבעיה.

לפני רכישה משמעותית שאלו:

האם אני צריך את המוצר עכשיו, או שאני פשוט יכול לקנות אותו עכשיו?

זו שאלה פשוטה, אבל היא יכולה למנוע הוצאות רבות.

שבוע שלישי: לבדוק כיצד להגדיל הכנסות

צמצום הוצאות הוא רק צד אחד של המשוואה.

אם לאחר כל הקיצוצים עדיין קיים פער משמעותי בין ההכנסות להוצאות, צריך לבחון גם את צד ההכנסה.

אפשר לבדוק:

  • עבודה נוספת.
  • פרילנס.
  • מכירת ציוד או מוצרים שאינם בשימוש.
  • עבודה זמנית.
  • ניצול מיומנות מקצועית להכנסה נוספת.
  • הגדלת שעות עבודה, אם הדבר אפשרי.
  • בדיקה האם ניתן לבקש העלאת שכר.

גם הכנסה נוספת של כמה מאות או אלפי שקלים בחודש יכולה לשנות את התמונה כאשר היא מופנית באופן עקבי לצמצום הגירעון.

שבוע רביעי: לבנות תקציב חדש

לאחר חודש של מיפוי ובדיקות, הגיע הזמן לבנות תקציב.

תקציב טוב צריך לענות על ארבע שאלות:

כמה נכנס?

כמה יוצא?

על מה יוצא הכסף?

כמה אפשר להשאיר בסוף החודש?

המטרה הראשונית אינה בהכרח לחסוך סכום גדול.

המטרה הראשונה היא להגיע למצב שבו ההכנסות אינן נמוכות מההוצאות באופן קבוע.

רק לאחר שהתקציב מאוזן ניתן להתחיל להפנות כסף לצמצום התחייבויות ולבניית חיסכון.

ומה עושים עם הלוואות קיימות?

כאשר חלק משמעותי מההכנסה החודשית מופנה להחזרי הלוואות, כדאי לבחון את התמונה הכוללת.

רכזו את כל ההלוואות:

  • יתרת החוב.
  • הריבית.
  • ההחזר החודשי.
  • מועד סיום ההלוואה.
  • תנאי פירעון מוקדם, אם קיימים.

לאחר מכן ניתן לבדוק האם קיימת אפשרות לשפר את מבנה ההתחייבויות.

חשוב להיזהר מהטעות הנפוצה של לקיחת הלוואה נוספת רק כדי לכסות את המינוס.

אם הבעיה היא גירעון חודשי קבוע, הלוואה חדשה עלולה רק לדחות את הבעיה ולהגדיל את סך ההתחייבויות.

האם כדאי למחזר הלוואות?

במקרים מסוימים, בדיקה של איחוד או מחזור הלוואות יכולה להיות רלוונטית.

אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה.

הלוואה חדשה עם החזר חודשי נמוך יותר אינה בהכרח זולה יותר. אם מאריכים את תקופת ההחזר, ייתכן שהעלות הכוללת של הריבית תהיה גבוהה יותר.

לכן לפני מחזור כדאי להשוות:

  • ריבית.
  • החזר חודשי.
  • תקופת ההלוואה.
  • עלות כוללת.
  • עמלות.
  • תנאי פירעון מוקדם.

האם כדאי להשתמש בחיסכון כדי לסגור מינוס?

אין תשובה אחידה.

מצד אחד, מינוס או חוב בריבית גבוהה עלולים לעלות כסף לאורך זמן. מצד שני, שימוש בכל החיסכון כדי לסגור את המינוס עלול להשאיר את משק הבית ללא כרית ביטחון.

לכן צריך לבחון את המצב האישי:

  • כמה חיסכון קיים?
  • מה גובה המינוס?
  • מה הריבית?
  • האם קיימות הוצאות חריגות צפויות?
  • האם לאחר סגירת המינוס ניתן יהיה להימנע מחזרה אליו?

העיקרון החשוב הוא לא רק לסגור את המינוס, אלא למנוע מצב שבו הוא חוזר בחודש שלאחר מכן.

מה לגבי מסגרת האשראי?

מסגרת אשראי גבוהה אינה בהכרח פתרון לבעיה פיננסית.

היא יכולה לאפשר למשק הבית להמשיך להוציא כסף גם כאשר אין מספיק כסף בחשבון.

לכן כדאי להתייחס למסגרת כאל כלי פיננסי ולא כאל הכנסה.

אם בכל חודש משתמשים כמעט בכל המסגרת, הדבר עשוי להיות סימן לכך שהבעיה אינה גובה המסגרת אלא חוסר איזון בין ההכנסות להוצאות.

כלל פשוט: קודם איזון, אחר כך חיסכון

אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות להתחיל לחסוך כאשר החשבון עדיין מייצר גירעון חודשי.

בשלב הראשון כדאי להתמקד ב:

הכנסות ≥ הוצאות

לאחר שהתקציב מאוזן, אפשר להתקדם ל:

הכנסות > הוצאות

ואז להפנות את העודף לצמצום חובות, קרן חירום וחיסכון.

איך להימנע מחזרה למינוס?

יציאה מהמינוס היא רק החלק הראשון.

כדי לא לחזור אליו, כדאי ליצור כמה הרגלים קבועים:

בדיקה שבועית של החשבון

לא לחכות לסוף החודש כדי לגלות מה קרה.

תקציב לכל קטגוריה

הגדירו מראש כמה אתם מוכנים להוציא על מזון, בילויים, קניות ותחבורה.

קרן חירום

לאחר שהתקציב מתאזן, כדאי להתחיל לבנות בהדרגה כרית ביטחון שתוכל לסייע במקרה של הוצאה בלתי צפויה.

מעקב אחר התחייבויות

אל תסתכלו רק על ההחזר החודשי. בדקו גם את יתרת החוב ואת העלות הכוללת.

עצירה לפני רכישות גדולות

לפני הוצאה משמעותית, בדקו האם היא מתאימה לתקציב ולא רק האם ניתן לשלם עליה באמצעות כרטיס אשראי.

ומה אם המינוס כבר גדול מאוד?

כאשר מדובר במינוס משמעותי שנמשך תקופה ארוכה, ייתכן שהפתרון אינו רק "לחסוך יותר".

במקרה כזה כדאי לבצע בדיקה רחבה של המצב הפיננסי.

יש לבחון את:

  • כלל ההכנסות.
  • כלל ההתחייבויות.
  • הלוואות.
  • משכנתא.
  • מסגרות אשראי.
  • נכסים.
  • הוצאות קבועות.
  • הוצאות משתנות.

במקרים מורכבים ניתן לשקול קבלת ייעוץ פיננסי מקצועי לפני קבלת החלטות משמעותיות.

האם אפשר לצאת מהמינוס תוך 30 יום?

לפעמים כן, אבל לא לכל אחד.

אם המינוס קטן ונוצר בעקבות הוצאה חד-פעמית, ייתכן שניתן לסגור אותו במהירות.

לעומת זאת, אם בכל חודש קיים גירעון של אלפי שקלים, לא יהיה נכון להבטיח יציאה מהמינוס בתוך חודש.

במקרה כזה 30 הימים הראשונים צריכים להיות מוקדשים ליצירת תוכנית יציאה ריאלית, ולא להבטחה לתוצאה שאינה אפשרית.

זה גם ההבדל בין פתרון זמני לבין שינוי פיננסי אמיתי.

מדריך קצר: מה לעשות כבר היום?

אם אתם רוצים להתחיל להתמודד עם המינוס כבר עכשיו, בצעו את חמשת הצעדים הבאים:

1. בדקו את יתרת החשבון.

2. רשמו את כל ההכנסות החודשיות.

3. רשמו את כל ההוצאות הקבועות והמשתנות.

4. סכמו את כל ההלוואות וההחזרים.

5. חשבו כמה כסף חסר או נשאר בכל חודש.

בתוך שעה אחת ניתן לקבל תמונה טובה בהרבה של המצב מאשר לאחר חודשים של התעלמות.

סיכום: לא צריך לשנות את כל החיים כדי להתחיל לצאת מהמינוס

יציאה מהמינוס אינה מחייבת בהכרח לוותר על כל הדברים שאנחנו אוהבים.

הצעד הראשון הוא להבין לאן הכסף הולך.

לאחר מכן צריך לזהות את ההוצאות שניתן לשנות, לבדוק אפשרויות להגדלת הכנסות, לבחון את ההלוואות וההתחייבויות ולבנות תקציב שמאפשר למשק הבית להגיע לאיזון.

30 יום הם לא הבטחה ליציאה מהמינוס – הם יכולים להיות נקודת ההתחלה לשינוי.

המטרה אינה רק לסגור את המינוס הנוכחי, אלא להגיע למצב שבו החשבון אינו חוזר שוב ושוב לאותה נקודה.

מידע וכלים נוספים

באתר גולדמן ניתן למצוא תכנים נוספים בנושאי הלוואות, מימון, משכנתאות, התנהלות פיננסית וכלכלת המשפחה.

מרכז המשכנתאות והמימון של גולדמן

מחשבון משכנתא

לנתונים רשמיים ועדכניים בנושאי אשראי, ריבית ומערכת הבנקאות בישראל, מומלץ לעיין גם במידע שמפרסם בנק ישראל.

הערה חשובה

המידע במאמר נועד להעשרה כללית ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות, ייעוץ אשראי או המלצה לקחת הלוואה, למחזר חוב או לבצע פעולה פיננסית כלשהי. לפני קבלת החלטה משמעותית יש לבחון את הנתונים האישיים ואת תנאי העסקה הספציפית.

BizCash | ביזקאש הוא פורטל תוכן מוביל שמביא לך את כל העדכונים החמים והחשובים מעולם הכלכלה, העסקים והכסף. כאן תמצא חדשות עדכניות, ניתוחים מעמיקים, מדריכים פרקטיים וטורי דעה של מיטב המומחים. אנו מסקרים את כל מה שמעניין בעלי עסקים, יזמים, משקיעים וכל מי שרוצה להבין טוב יותר את עולם הכלכלה בישראל ובעולם.
מערכת תוכן at  | Website |  + posts

מערכת גולדמן מרכזת ומפרסמת תוכן מקצועי בנושאי עסקים, כלכלה, פיננסים, השקעות, ניהול, יזמות וחדשנות. המערכת מביאה מאמרים, מדריכים, ראיונות ותובנות ממומחים ואנשי מקצוע.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Telegram

לוח עניינים

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
קטגוריות נוספות באתר
צור קשר

מעוניין לפרסם אצלנו? מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בתוך זמן קצר

מאמרים פופולריים אחרונים

תפריט נגישות

Click to listen highlighted text!